إعـــــــلان

تقليص
لا يوجد إعلان حتى الآن.

ترجمة جملة عبرية للضرورة

تقليص
X
 
  • تصفية - فلترة
  • الوقت
  • عرض
إلغاء تحديد الكل
مشاركات جديدة

  • ترجمة جملة عبرية للضرورة

    السلام عليكم ورحمة الله وبركاتــه،،، أود منكم ومن اصحاب اللغة العبرية ترجمـة هذا التذكار العبري للضرورة القصوى... وجزيتم خيرا


  • #2
    رد : ترجمة جملة عبرية للضرورة

    بسم الله الرحمن الرحيم
    بارك الله فيك اخي الكريم

    تعليق


    • #3
      رد : ترجمة جملة عبرية للضرورة

      المشاركة الأصلية بواسطة الــزعيــم مشاهدة المشاركة
      السلام عليكم ورحمة الله وبركاتــه،،، أود منكم ومن اصحاب اللغة العبرية ترجمـة هذا التذكار العبري للضرورة القصوى... وجزيتم خيرا

      المار من هنا عليه أن يتذكر
      نحن فتحنا بوابة النصر
      على جثثنا سنشق الطريق نحو ميناء أشدود
      ابروموف ميخائيل, دنتسركرجون يحيئيل
      هاين تسفي, فيزلاطر_ رام يوئيل, طفيف زخاريا
      ميمون يعكوف مزراحي, بنيامين عكشي يوسيف
      فلدكلاين ابراهام كويفمان, بنحاس روزبنان اليعزر
      أبناء ريشون لتسيون

      تعليق


      • #4
        رد : ترجمة جملة عبرية للضرورة

        شكرا لك

        هؤلاء يهود قتلهم (عائلة ابوسويرح) التي تسكن الان غــزة، وقد قتلو جميعا في معركة ابوسويرح المشهورة سنة 1948 في اراضي 48 بالقرب من سكرير قضاء اسدود..

        تعليق


        • #5
          رد : ترجمة جملة عبرية للضرورة

          المشاركة الأصلية بواسطة الــزعيــم مشاهدة المشاركة
          شكرا لك

          هؤلاء يهود قتلهم (عائلة ابوسويرح) التي تسكن الان غــزة، وقد قتلو جميعا في معركة ابوسويرح المشهورة سنة 1948 في اراضي 48 بالقرب من سكرير قضاء اسدود..
          يبدو ان هذا نصب تذكاري يخلد ذكراهم

          تعليق


          • #6
            رد : ترجمة جملة عبرية للضرورة

            في يوم 9/1/1948 دخلت اراضي القرية مجموعة من متدربي لواء جبعاتي اتوا من مستوطنة جان يبنا شرق البلدة و نزلو في طريقهم الى البحر جوار الوادي و كانهم لا يهتمون باصحابها و من فيها ربما ليدرسوا مرة ثانية امر السكة و الميناء فتنبه لهم اهل القرية فاجتمع عليهم عدة ابطال من العشيرة منهم عبد المالك ابو سويرح و عبد الحميد ابو حزين و عبد الحميد ابو صقر و حمد ابو سويرح و عبدالحميد ابو سويرح و سياح ابو سويرح و شخص من الرميلات من عائلة الصياح و اخرين لا اعلمهم (و جميعهم الان في ذمة الله ) و تصدى هؤلاء للفرقة و قتلوا منهم 16 شخصا كما ذكر منهم شخص من عائلة رئيس اسرائيل الاسبق عزرا وايزمان و لم يصب من العشيرة اي شخص و الحمد لله رغم انهم قذفوا عبد المالك بقنبلة فقتلت الفرس و نجا هو و لا اعلم هل قتل احد من المشاركين من خارج العائلة( هذه القصة معروفة في كتب التاريخ بمعركة سكرير).و يوجد الان نصب تذكاري في سكرير يخلد لليهود ذكرى القتلى الذينسقطوا و يقولون انهم 11 جندي من لواء قبعاتي من ابناء ريشون ليسيون ( عيون قارة ) حيث كانوا مرابطين في جان يبنى و خرجوا للتدريب في اراضي سكرير جوار نهر سكرير و لم يكونوا يتوقعون ما حصل من هؤلاء البدو و على اثر المعركة قامت القوات الانجليزية بتطويق القرية خاصة من الشرق و اشتبك الجميع معهم و هب النجادة و الثوار للدفاع عن سكرير من جميع القرى مما اجبرالانجليز للانسحاب و تم تسليم الجثث للانجليز بواسطة ابو عطا و يوسف الخراز من اهالي القرية0
            ثم نفذت القوات الاسرائيلية هجوما في فجر يوم 11/1/1948 خلال عملية نكايون و كان الامر للفرقة المنفذة ان تدمر القرية و تقل من فيها جميعا و لكنهم لم يجدوا احدا و دمرت القرية الخالية من السكان ( حيث هجروها و سكنوا مؤقتا في البرص غرب القرية حيث لا تصلها السيارات



            ما كتب عن المعركة بالعبري


            معركة سكرير
            קרב סוכריר
            منقول من ويكيبيديا
            מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
            קפיצה אל: ניווט, חיפוש

            ב-9 בינואר 1948 נהרגו אחד עשר חיילי חטיבת גבעתי ליד גן
            יבנה על ידי ערבים משבט ערב סוכריר שבאו מהכפר אבו סוירה
            (בערבית أبو سويرة או "ערב צוקריר", "ערב סוכריר"). בתגובה לכך
            התקיף כוח של החטיבה את הכפר אבו סווירה ופוצץ את כל בתיו.
            תוכן עניינים
            [הסתרה]

            * 1 נפילת האחד עשר מראשון לציון
            * 2 קרב סוכריר
            * 3
            הנצחת האחד עשר
            * 4 לקריאה נוספת

            [עריכה] נפילת האחד עשר
            מראשון לציון
            אנדרטה באשדוד לאחד עשר חיילי חטיבת גבעתי שנרצחו בסביבה
            במלחמת העצמאות

            בתחילת מלחמת העצמאות היו גדודי חטיבת גבעתי עסוקים
            בגיוס ואימון מתגייסים חדשים בנוסף לתפקידם בביטחון השוטף. גדוד 52 בפיקודו
            של יעקב פרי (פרולוב) הקים בסיס אימונים במושבה גן יבנה. בראשית ינואר
            1948 נשלחה לשם מחלקת מגויסים מראשון לציון לצורך אימונים.

            ב-9
            בינואר 1948 יצאו מגן יבנה שתי כיתות שמנו 25 חיילים, לסיור בשטח ממערב
            לכביש ולמסילת הרכבת. החיילים היו מגויסים צעירים ללא כל נסיון צבאי. מפקדם
            החליט להסתפק בשני אקדחים ושני רימונים בלבד כי חשש להשתמש ברובים שאינם
            ניתנים להצפנה ביום בעת חיפוש על ידי הבריטים.

            בשטח היו ערבים מהשבט
            ערב סוכריר عرب سكرير שבאו מהכפר אבו סווירה אשר שכן על
            גדות ואדי סוכריר (בעברית - נחל לכיש). הם עקבו
            אחרי החיילים וראו שאינם חמושים. שני ערבים חמושים ברובים פקדו עליהם להרים
            ידיים ומכיוון שהופתעו ולא הייתה להם ברירה הם נכנעו והובלו כשבויים לעבר
            אבו סווירה. בדרך הבחינו בערבי נוסף המזעיק את חבריו והחליטו לברוח. הם
            התפזרו לכל עבר. אותה שעה הופיעו פרשים מזוינים שרדפו אחריהם ופתחו עליהם
            באש. כמה מהבורחים הצליחו להגיע עד למסילת הרכבת אבל נאלצו להתעכב שם בגלל
            מעבר רכבת דווקא באותו רגע גורלי. שלושה מהם נשבו והובלו לאבו סווירה שם
            נרצחו באכזריות. מבין 25 החיילים הצליחו לחזור רק 14.

            מיד התארגן
            כוח חיפוש אך הבריטים הקדימו ותפסו עמדות בשטח ומחשש להסתבכות איתם ניתנה
            הוראה לחזור לבסיס. למחרת, ב-10 בינואר 1948, הובאו לגן יבנה על ידי הצבא
            הבריטי גופותיהם של שמונה מהנעדרים וזמן מה לאחר מכן עוד שלוש גופות נוספות
            של השלושה שנשבו ליד מסילת הרכבת ונרצחו בתוך הכפר אבו
            סווירה ( ابوسويرح ). כל הגופות היו עירומות, מושחתות ומרוסקות איברים.
            [עריכה]
            קרב סוכריר معركة سكرير

            נפילת האחד עשר היכתה את חטיבת גבעתי בזעזוע עמוק. מפקד
            החטיבה שמעון אבידן הורה למפקד גדוד 52 להכין מיד פעולת תגמול בקנה מידה
            שלא הייתה עד אז במרחב הדרום. מטרת הפעולה הייתה הריסת הכפר אבו סווירה
            והריגת תושביו הגברים.

            אבו סווירה נמצא שלושה ק"מ מקבוצת יבנה שם
            רוכז הכוח בגודל שתי פלוגות עם יחידת חבלנים וסבלים עמוסים בכמות גדולה של
            חומר נפץ.

            ב-25 בינואר 1948 בשעה 02.00 יצא הכוח מקיבוץ יבנה והתמקם
            מצפון לאבו סווירה. בשעה 03.15 פרצו לכפר תוך יריות וזריקת רימונים.
            להפתעתם לא נתקלו בכל תגובה. התברר שתושבי הכפר הוזהרו על ידי הבריטים על
            הפעולה ואלה נטשו את הכפר עם חשיכה ונסו לחולות שפת הים. הלוחמים פוצצו את
            בתי הכפר, והרסו את הכפר כולו. פעולה זו מופיעה בחלק מהמקורות כ"קרב
            סוכריר" למרות שקרב ממש לא היה בה.

            על אדמות אבו סווירה הוקמו
            היישובים ניר גלים ובני דרום.
            [עריכה] הנצחת האחד עשר

            *
            באשדוד, בפארק בן-גוריון, נמצאת אנדרטה לאחד עשר הנופלים בני ראשון לציון.
            מעל שמות הנופלים כתוב:העובר כאן זכור! אנו פתחנו את השער לניצחון, על
            גופותינו נסלל הנתיב לנמל אשדוד.
            * בראשון לציון יש רחוב על שמם
            (רחוב האחד עשר).
            * בראשון לציון קיים מועדון שחמט על שם אחד
            הנופלים-אברהם פלדקליין, שהיה שחמטאי מחונן.

            [עריכה] לקריאה נוספת

            חטיבת
            גבעתי במלחמת הקוממיות, הוצאת מערכות, 1959.
            האחד עשר מראשון לציון,
            אריה חורשי, עירית ראשון לציון המחלקה לחינוך ולתרבות תשכ"ט


            و الصورة الاولى المعروضة في الموضوع هي صورة النصب التذكاري لقتلى المعركة اقيم على انقاض الخربة ( خربة صقرير / سكرير ابو سويرح ) مكان مقتلهم شرق كيبوتس بني داروم الان.
            [/SIZE]

            تعليق


            • #7
              رد : ترجمة جملة عبرية للضرورة

              في يوم 9/1/1948 دخلت اراضي القرية مجموعة من متدربي لواء جبعاتي اتوا من مستوطنة جان يبنا شرق البلدة و نزلو في طريقهم الى البحر جوار الوادي و كانهم لا يهتمون باصحابها و من فيها ربما ليدرسوا مرة ثانية امر السكة و الميناء فتنبه لهم اهل القرية فاجتمع عليهم عدة ابطال من العشيرة منهم عبد المالك ابو سويرح و عبد الحميد ابو حزين و عبد الحميد ابو صقر و حمد ابو سويرح و عبدالحميد ابو سويرح و سياح ابو سويرح و شخص من الرميلات من عائلة الصياح و اخرين لا اعلمهم (و جميعهم الان في ذمة الله ) و تصدى هؤلاء للفرقة و قتلوا منهم 16 شخصا كما ذكر منهم شخص من عائلة رئيس اسرائيل الاسبق عزرا وايزمان و لم يصب من العشيرة اي شخص و الحمد لله رغم انهم قذفوا عبد المالك بقنبلة فقتلت الفرس و نجا هو و لا اعلم هل قتل احد من المشاركين من خارج العائلة( هذه القصة معروفة في كتب التاريخ بمعركة سكرير).و يوجد الان نصب تذكاري في سكرير يخلد لليهود ذكرى القتلى الذينسقطوا و يقولون انهم 11 جندي من لواء قبعاتي من ابناء ريشون ليسيون ( عيون قارة ) حيث كانوا مرابطين في جان يبنى و خرجوا للتدريب في اراضي سكرير جوار نهر سكرير و لم يكونوا يتوقعون ما حصل من هؤلاء البدو و على اثر المعركة قامت القوات الانجليزية بتطويق القرية خاصة من الشرق و اشتبك الجميع معهم و هب النجادة و الثوار للدفاع عن سكرير من جميع القرى مما اجبر الانجليز للانسحاب و تم تسليم الجثث للانجليز بواسطة ابو عطا و يوسف الخراز من اهالي القرية0
              ثم نفذت القوات الاسرائيلية هجوما في فجر يوم 11/1/1948 خلال عملية نكايون و كان الامر للفرقة المنفذة ان تدمر القرية و تقتل من فيها جميعا و لكنهم لم يجدوا احدا و دمرت القرية الخالية من السكان ( حيث هجروها و سكنوا مؤقتا في البرص غرب القرية حيث لا تصلها السيارات .



              ما كتب عن المعركة بالعبري


              معركة سكرير
              קרב סוכריר
              منقول من ويكيبيديا
              מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
              קפיצה אל: ניווט, חיפוש

              ב-9 בינואר 1948 נהרגו אחד עשר חיילי חטיבת גבעתי ליד גן
              יבנה על ידי ערבים משבט ערב סוכריר שבאו מהכפר אבו סוירה
              (בערבית أبو سويرة או "ערב צוקריר", "ערב סוכריר"). בתגובה לכך
              התקיף כוח של החטיבה את הכפר אבו סווירה ופוצץ את כל בתיו.
              תוכן עניינים
              [הסתרה]

              * 1 נפילת האחד עשר מראשון לציון
              * 2 קרב סוכריר
              * 3
              הנצחת האחד עשר
              * 4 לקריאה נוספת

              [עריכה] נפילת האחד עשר
              מראשון לציון
              אנדרטה באשדוד לאחד עשר חיילי חטיבת גבעתי שנרצחו בסביבה
              במלחמת העצמאות

              בתחילת מלחמת העצמאות היו גדודי חטיבת גבעתי עסוקים
              בגיוס ואימון מתגייסים חדשים בנוסף לתפקידם בביטחון השוטף. גדוד 52 בפיקודו
              של יעקב פרי (פרולוב) הקים בסיס אימונים במושבה גן יבנה. בראשית ינואר
              1948 נשלחה לשם מחלקת מגויסים מראשון לציון לצורך אימונים.

              ב-9
              בינואר 1948 יצאו מגן יבנה שתי כיתות שמנו 25 חיילים, לסיור בשטח ממערב
              לכביש ולמסילת הרכבת. החיילים היו מגויסים צעירים ללא כל נסיון צבאי. מפקדם
              החליט להסתפק בשני אקדחים ושני רימונים בלבד כי חשש להשתמש ברובים שאינם
              ניתנים להצפנה ביום בעת חיפוש על ידי הבריטים.

              בשטח היו ערבים מהשבט
              ערב סוכריר שבאו מהכפר אבו סווירה אשר שכן על
              גדות ואדי סוכריר (בעברית - נחל לכיש). הם עקבו
              אחרי החיילים וראו שאינם חמושים. שני ערבים חמושים ברובים פקדו עליהם להרים
              ידיים ומכיוון שהופתעו ולא הייתה להם ברירה הם נכנעו והובלו כשבויים לעבר
              אבו סווירה. בדרך הבחינו בערבי נוסף המזעיק את חבריו והחליטו לברוח. הם
              התפזרו לכל עבר. אותה שעה הופיעו פרשים מזוינים שרדפו אחריהם ופתחו עליהם
              באש. כמה מהבורחים הצליחו להגיע עד למסילת הרכבת אבל נאלצו להתעכב שם בגלל
              מעבר רכבת דווקא באותו רגע גורלי. שלושה מהם נשבו והובלו לאבו סווירה שם
              נרצחו באכזריות. מבין 25 החיילים הצליחו לחזור רק 14.

              מיד התארגן
              כוח חיפוש אך הבריטים הקדימו ותפסו עמדות בשטח ומחשש להסתבכות איתם ניתנה
              הוראה לחזור לבסיס. למחרת, ב-10 בינואר 1948, הובאו לגן יבנה על ידי הצבא
              הבריטי גופותיהם של שמונה מהנעדרים וזמן מה לאחר מכן עוד שלוש גופות נוספות
              של השלושה שנשבו ליד מסילת הרכבת ונרצחו בתוך הכפר אבו
              סווירה. כל הגופות היו עירומות, מושחתות ומרוסקות איברים.
              [עריכה]
              קרב סוכריר

              נפילת האחד עשר היכתה את חטיבת גבעתי בזעזוע עמוק. מפקד
              החטיבה שמעון אבידן הורה למפקד גדוד 52 להכין מיד פעולת תגמול בקנה מידה
              שלא הייתה עד אז במרחב הדרום. מטרת הפעולה הייתה הריסת הכפר אבו סווירה ابو سويرح
              והריגת תושביו הגברים.

              אבו סווירה נמצא שלושה ק"מ מקבוצת יבנה שם
              רוכז הכוח בגודל שתי פלוגות עם יחידת חבלנים וסבלים עמוסים בכמות גדולה של
              חומר נפץ.

              ב-25 בינואר 1948 בשעה 02.00 יצא הכוח מקיבוץ יבנה והתמקם
              מצפון לאבו סווירה. בשעה 03.15 פרצו לכפר תוך יריות וזריקת רימונים.
              להפתעתם לא נתקלו בכל תגובה. התברר שתושבי הכפר הוזהרו על ידי הבריטים על
              הפעולה ואלה נטשו את הכפר עם חשיכה ונסו לחולות שפת הים. הלוחמים פוצצו את
              בתי הכפר, והרסו את הכפר כולו. פעולה זו מופיעה בחלק מהמקורות כ"קרב
              סוכריר" למרות שקרב ממש לא היה בה.

              על אדמות אבו סווירה הוקמו
              היישובים ניר גלים ובני דרום.
              [עריכה] הנצחת האחד עשר

              *
              באשדוד, בפארק בן-גוריון, נמצאת אנדרטה לאחד עשר הנופלים בני ראשון לציון.
              מעל שמות הנופלים כתוב:העובר כאן זכור! אנו פתחנו את השער לניצחון, על
              גופותינו נסלל הנתיב לנמל אשדוד.
              * בראשון לציון יש רחוב על שמם
              (רחוב האחד עשר).
              * בראשון לציון קיים מועדון שחמט על שם אחד
              הנופלים-אברהם פלדקליין, שהיה שחמטאי מחונן.

              [עריכה] לקריאה נוספת

              חטיבת
              גבעתי במלחמת הקוממיות, הוצאת מערכות, 1959.
              האחד עשר מראשון לציון,
              אריה חורשי, עירית ראשון לציון המחלקה לחינוך ולתרבות תשכ"ט



              صورة النصب التذكاري لقتلى المعركة اقيم على انقاض الخربة( خربة صقرير / سكرير ابوسويرح ) مكان مقتلهم شرق كيبوتس بني داروم الان[/SIZE]

              تعليق


              • #8
                رد : ترجمة جملة عبرية للضرورة

                الرد لا يظهر
                لماذا
                شكرا

                تعليق

                جاري التحميل ..
                X